מחשבות על אהבה - Idan Rafael Haviv

והם אמרו לי שנסעת

ושאת בטח לא לבד

שבניו יורק הכול גדול

בכל סיבוב שומעים שם ג’אז

ואיך הדמיון דוהר

מתפזר כי אין ברירה

ושוב יורד בגלויות

כיוון קרית המלאכה

ואת יודעת איך אני

אני אף פעם לא נכנע

ברגעים החלשים

שוכב כותב שורף מרווה

ואז כמו עוגן משוחרר

אני שוקע בתנופה

אל זיכרון יפה שלך

אל מחשבות על אהבה

אם פעם תזכרי בי

ואולי כשתחזרי אז

נמצא לנו עוד יום אחד להיות

רק טעם שנותר בי

כמו סופה מן המדבר באת

ועכשיו את רחוקה

ובלילות הראשונים

אני חיפשתי לי אישה

או מנגינה שתלווה אותי

השתקפויות של אהבה

זוכרת הודו הזיות

מה שהפכנו להיות

עם איזה שאמן מקומי

איך את טיפלת בי כמו תינוק

עד שנגיע לקצה

עד שנתפוס לנו שלווה

עד שנסלח כבר באמת

עד שנחזור לאהבה

ושמש בוקר יום שישי

כל בתי הקפה מלאים

ואני חי קצת בשבילך

עובר בשוק קונה פרחים

І мені сказали, що ти пішов

І ви точно не самотні

що в Нью-Йорку все велике

Там на кожному кроці чути джаз

І як мчить уява

Розкидається, бо вибору немає

І знову потрапляє в листівки

Напрямок ремесла

І ти знаєш, як я

Я ніколи не здаюся

в слабкі моменти

Брехня пише палаючий мудрець

Тоді, як ослаблений якір

Опускаюся в гойдалку

На твою прекрасну пам'ять

Без думок про кохання

Якщо ти мене згадаєш

І, можливо, коли ти повернешся тоді

Нам залишився ще один день

Тільки смак залишився в мені

Як буря з пустелі ти прийшла

а тепер ти далеко

і перші ночі

Я шукав дружину

Або мелодію, щоб мені акомпанувати

Відображення любові

Я пам’ятаю галюцинацію Індії

Якими ми стали

з якимось місцевим шаманом

Як ти ставився до мене, як до дитини

поки не дійдемо до кінця

Поки не знайдемо спокій

Поки нас справді не пробачать

Поки ми не повернемося до кохання

і п'ятничне ранкове сонце

Всі кафе переповнені

І живу трохи для вас

Проходячи через ринок, купуючи квіти